סמדר שניר (רבינוביץ)
סמדר שניר (רבינוביץ) 1956 – 2001
סמדר נולדה בקיבוץ כפר-גלעדי להוריה שמואליק ורחל רבינוביץ (סגל). בת תשיעית למשפחה בת 12 אחים ואחיות. כשהייתה בת 14 נפטרה אחותה רותי (שהייתה גדולה ממנה בשנתיים) ממחלת הסרטן. בכל תקופת מחלתה של רותי, לקחה סמדר אחריות על האחים הקטנים. יכולתה להמציא ולספר סיפורים, התפתחה אז מאד.
אהבתה אל הטבע ואל נופי הגליל וא"י החלה בגיל צעיר מאד. הרבתה לטייל ולהסתובב בטבע עם המשפחה, הקבוצה ולבד. סקרנית מאד וחוקרת בנשמה למדה להכיר כל צמח, חרק, אבן או שריד גאולוגי או ארכאולוגי. במשק, עבדה כאחראית על בדיקת מזיקים בכותנה, כבר בזמן התיכון. אהבתה לטבע ולאנשים, הובילו אותה לשירות צבאי בבית ספר שדה בהר-גילה. המטיילים הלכו אחריה נשבים באהבתה אל הטבע ואל הארץ, שותים בצמא את הסיפורים.
בשנת 1980 נישאנו סמדר ואנוכי, רמי, אחרי חברות ארוכה וחוויות משותפות. ב- 1994 הגענו ליובלים ובה בנינו את ביתנו. סמדר הייתה אמא אוהבת שאפשרה לילדינו מרחב ללמידה והתנסות תוך התלבטות משותפת הדרכה ותמיכה. גישה זו גם אימצה בעבודתה החינוכית מחוץ לבית.
מי שזכה להכיר אותה פגש אישה חכמה ולבבית, מחייכת וקשובה מאד לזולת. אישה מוכשרת ויפה , אך צנועה מאד. אישה עם אהבה גדולה לאנשים ויכולת נתינה אין סופית.
סמדר הייתה ישראלית מאד, נטועה בא"י אך שורשיה העמיקו הרבה מעבר, אל עם ישראל לדורותיו. סמדר השתוקקה להבין וחיפשה תשובות לשאלות הקטנות והגדולות. מאז ומתמיד הייתה חדורת אמונה בהשגחה אלוקית, אבל עם הרבה שאלות לגבי הדרך. המפגש עם הרב שיינברגר, ממשיך דרכו של בעל הסולם בקבלה, התווה את הדרך לחזרה למסורת ישראל וקיום המצוות.
סמדר השלימה מסלול לימודים ארוך – שבסופו דוקטורט בביולוגיה ותואר בחינוך. לאורך כל הדרך שילבה עבודת מחקר מדעית עם הוראה ועבודה חינוכית. בין היתר לימדה בחוגי סיור, בתיכון וכן סטודנטים באוניברסיטה העברית ובאורנים. חינוך ילדים ומבוגרים תמיד היה בראש מעיניה ובו ראתה את עיקר יעודה.
בדיוק כשסיימה את עבודת הדוקטורט, בעת ששהינו בארה"ב, חלתה בסרטן. משך תקופה מסוימת התגברה על המחלה בדרכים קונבנציונאליות ואלטרנטיביות שונות. סמדר נלחמה עם הרבה אמונה, כשהיא מקרינה על סביבתה אהבה גדולה.
את אהבתה הגדולה נישא אתנו ונפיץ בכל אשר נפנה.
יהי זכרה ברוך.
משפחת שניר (רמי, כליל, שיר, עדי, אור, תמה) והחברים.