שלמה ברמלי 

-

שלמה ( מינו ) ברמלי 1951-2006

 

נולד בשנת 1951 וגדל בעיר עכו.

ברב שנותיו האחרונות חי וגר ביובלים. הוא אהב את יובלים את הטבע, את השקט, את הקהילה ותמיד היה גאה במקום בו הוא גר. בחודשים האחרונים לחייו עבר לישוב שלומית בשל הגעגועים אל הקרבה לים.

אהבתו הגדולה ביותר הייתה לעזור לאחרים. לא זכור לנו כמעט דבר שהיה מאיר את עיניו יותר מלעשות משהו למען מישהו.

מינו היה איש אוהב ואופטימי שר ומחייך. תמיד סביבו היה הכול בסדר, הכול רגוע, הכול בטוח.

לטייל, לבשל, לארח, לתקן, לעזור, לחבק, לדאוג, לעבוד,  הכול מוגש באהבה ונעשה בחריצות.

יותר מכל אהב את משפחתו – אנט, מיכל, אפרת, אמיר, ואורי, הנכד הראשון אותו זכה להכיר.

ביתו השני היה מקום עבודתו, רפא"ל. ימים כלילות וימים ללא לילות, תמיד היה הולך וחוזר עם חיוך.

מינו נפטר בתאריך 15.4.2006, באופן פתאומי, בעקבות אירוע טראגי, צעיר, בן 55.

                                                *     *      *

משהו פה לא מסתדר, אתה כבר אמור לצאת  מהמחבוא, לחייך חיוך ענק ולהגיד לנו שהכול בדיחה אחת גדולה. נוכח העמידה שלנו כאן אנחנו מתחילים להבין ולפחד שבאמת אולי כבר לא תשוב ואין כאן בדיחה אלא אסון אחד כבד וכל כך גדול. מי חשב שליל הסדר לפני כמה ימים יהיה הסדר האחרון שלך אתנו? לפני הסדר התקשרתי אליך לשאול אותך מה בא לך לכבוד החג ואתה ענית בדרך הכי אופיינית שלך ואמרת: "תביאו רק את עצמכם, זאת המתנה הגדולה ביותר." ישבנו בליל הסדר וכל כך צחקנו ושרנו, מפעם לפעם, אורי נכדך הראשון, האוצר שלך קרא בשמך "בבה מימו" ואתה קרנת מאושר, וכולנו כמובן נדבקנו בצחוק המתגלגל שלך.

לא היה דבר בעולם שמישהו ביקש ממך וסירבת. תמיד היית מאושר ושמח בחלקך ונתת לזה ביטוי בזה שכל הזמן שרקת ושרת, גם אם היה זה 7.00 בבוקר ביום שבת, מעיר את כולנו...
אהבת חיים נדירה יש לך.

עכשיו עזבת אותנו, בלי הכנה ואנחנו כל כך המומים, מסרבים לקבל ולהאמין שיותר לא נראה אותך. זה לא הגיוני.

כל החיים לימדת אותנו להיות חזקים. לך היה בזה ניסיון, עברת כל כך הרבה תאונות ומלחמות ותמיד הגוף שלך, החזק, הבריא, הציל אותך, אבל הפעם דווקא הלב גבר על הגוף ובגד בך בשנייה אחת בלי הכנה.

אנחנו רוצים שתדע, אבא, שדרך אהבתך הכול כך מיוחדת ועזה לאמא, למדנו מהי אהבה אמיתית וכנה. לימדת אותנו שאם יש לך אדם אחד שאתה אוהב במיוחד אנחנו לא צריכים יותר כלום.

וככה התנהלת, היית מאוהב באמא כאילו פגשת אותה אתמול והיית כל-כך מאושר.

אבא, אנחנו נשתדל להיות הכי חזקים בעולם כדי לשמור על אמא, אהובתך, אהבת חייך.

אוהבים כל-כך ומתגעגעים.

 

יהי זכרו ברוך.