חיים בן דב
חיים בן-דב
1933-2013
אבא, סבא חיים שלנו נולד בפתח תקווה בה’ בטבת 22 בדצמבר 1933 לזוג הורים שעלה
לארץ בעליה השלישית והיו חלק משמעותי מהקמת המושבה הראשונה “פתח תקווה”.
אימו מרים הייתה אחות ראשית בבי”ח השרון ואביו דוד עבד בחברת החשמל הישראלית.
כנער, היה חברותי ושובב גדול. נער חכם, אהב ריקודים וטיולים, בעל כישרון מוסיקלי
מפותח, ניגן בכינור והיה בתנועת הנוער “גורדוניה” ובתקופה מאוחרת יותר בתנועת
"המחנות העולים" שלימים הייתה ל”הנוער העובד” ואחכ ל”נוער העובד והלומד”.
בשנת 1954 התגייס לצה”ל וסיים בהצטיינות את קורס הסיירים הראשון של הנח”ל.
כחייל בנח”ל היה בהכשרת היישוב גשר הזיו והקים עם חבריו את קיבוץ ראש הנקרה.
כבוגר, השתתף במלחמות ישראל: מבצע סיני, מלחמת ההתשה, ששת הימים ויום כיפור.
באוגוסט 1957, כשהוא בן 23 , התחתן בתל אביב עם רותי, שניהם עדיין סטודנטים.
עם השנים נולדו לשניהם שלוש בנות: ענת, אורנית וקרן.
את לימודי הנדסת המכונות סיים בטכניון בחיפה וכמהנדס עבד במספר מקומות ותפקידים
מגוונים: המכון הישראלי לציוד חקלאות- שם השתתף בניסוי מיוחד שבדק הכנת נייר מתירס,
מפעל הנדסה וולקן, מפעל מתכת של חברת כור, המפעלים הפטרוכימיים ומשרד העבודה.
בשנת 1970 החל לעבוד ברפא"ל.
ברפא”ל עבד חיים כ- 20 שנה בתפקידי ניהול בכירים, מחקר ופתוח בטחוני כך שהיה שותף
לפתוח ולבקרת האיכות של פתוחים בטחוניים משמעותיים.
כאן, ברפא”ל, סיפור ההתיישבות בגליל והקמת הישוב הקהילתי יובלים, קרם עור וגידים.
חיים, ציוני בנשמתו, חבר לקבוצה נוספת של עובדי רפא”ל ולצד החלטת הממשלה שקידם
אריק שרון ז”ל ליהוד הגליל, החלו בקידום הרעיון הציוני הזה.
בשנת 1982 עלה להתיישבות ביובלים ביחד עם אשתו רותי והבנות.
חיים היה פעיל מאוד בכל הקשור לניהול היישוב. החלטות חשובות על צביון הישוב וניהולו
הטרידו את מנוחתו אך הרוח החלוצית השכיחה את הקשיים ומלאה אותו בהתלהבות ואהבה.
הבית ביובלים היה בית סוכנות קטן שלימים הורחב לבית על פי מודל מיוחד וראשוני בארץ -
בית מקל-קר. את הבית בנה חיים במו ידיו "מאבני לגו" גדולות וחלולות, העשויות קל-קר ולתוכן
יצקו בטון, וכל המשפחה הייתה שותפה פעילה בחווית הבניה.
לחיים היו ידי זהב, ואחד התחביבים שלו היה נגרות. בזמנו החופשי ארגן לעצמו במחסן חדר
עבודה, רכש כלים ועבד ובנה רהיטים. לכל בעיה תמיד מצא פתרון .
עם צאתו לגמלאות חיים הקים את חברת סגנטרון בה פיתחו לראשונה את מד החמצן
המומס (כמו שמשתמשים כיום ברפואה למדידת ריכוז חמצן בדם).
לצד כל זאת אבא חיים אהב את המדינה וטייל לאורכה ולרוחבה.
הוא אהב ללמוד ולהתפתח ולא הפסיק לעשות זאת גם כשהגיע לגיל 60+ . הוא למד
מחשבים, גרמנית וסיים קורס מדריכי טיולים בחו”ל, מלבד זאת ידע חיים גם ללמד והיה
המורה הפרטי למתמטיקה של כל המשפחה.
לימים, לאחר שהקן התרוקן עזב חיים את יובלים ועבר לחיפה.
במרס 2013 נכנס לבדיקה בביה”ח רמב"ם ושם, נדבק בחיידק אלים שתוך פרק זמן קצר
הכניע את גופו. חיים נפטר ביום 7 במרס 2013.
חיים חזר למשגב וכאן, בפנינת גן העדן הקטנה שכל כך אהב, מונחת פינת הקבר היפה של
אבינו, סבנו האהוב שהיה איש גדול ומיוחד.
סבא אהוב ומוערץ ע”י 10 נכדים ונכדות
סבא רבה ל- 10 נינים ונינות.
אבא, סבא חיים, הותיר חלל גדול
חסרונו מורגש כל רגע ביומיום
ואנו עדיין כואבים ומתגעגעים.