משה ליבל 

משה ליבל

משה ליבל נולד באוסטריה בשנת 1929. נפטר בן 86  ב- 17.4.2015 .

משה עלה לארץ כילד בן 4 ולמד בבית ספר חביב  בראשון לציון. הוא בחר לעצמו את השם משה מכיוון שלא רצה שיקראו  לו היינץ . משם עברה המשפחה לחיפה.

היה בתנועת מחנות העולים והצטרף להכשרת מעוז ב' משנת 1946, שהלכה לקבוץ רביבים עם תום מלחמת השחרור.  בן  17 התגייס להגנה, לפלמ"ח בחטיבת יפתח, הגדוד הראשון, והיה גם בפלוגת הנמל בפלי"ם.

בקבוץ עבד בפלחה ,בשדות הרחוקים שליד קבוץ ברור חיל.

הביא לארץ את אניית הקבוץ פלמ"ח ומאז עבד על הים.

את הקבוץ עזב בשנת 1960 ועבד בחברת הזרע, קרוב לחקלאות שאהב.

כשעבר לאשקלון היה למבקר טיב בבית חרושת לבידים . התאים לו מאד המקצוע מכיוון שהיה באופיו יסודי וישר מאד והאנשים העריכו זאת מאד.

בשנת 1962 נישא לשולי ליבל והקים בית . תחילה באשקלון, עבר לבאר שבע שם עבד בקמ"ג. התחיל במסגרת לימודים בבית הספר להנדסאים והמשיך אותו בחיפה לאחר שעבר עם המשפחה לקריית חיים.  עכשיו כבר היו לו 3 ילדים: סמדר ,זהר וצפריר.

התחיל לעבוד ב"מקורות" ובין העבודות שעשה עוד בהיותו סטודנט - את המדידות לקראת בנית הרכבל והמנהרות בראש הנקרה, עבודה שזכתה בציון לשבח מבחינת הדיוק שבה.

משה עבר לעבוד  במשרד הביטחון בינוי צפון והיה ראש מדור צנרת. הייתה סביבו הערכה רבה לטיב ואיכות העבודה שלו, יושרו, כשרונו לעבוד עם אנשים והצניעות עם כל הידע הרב שלו. עבד כמעט בכל הארץ, ביחוד באזור רמת הגולן ועד הר ברכה וראש בעל חצור.  
משה הכיר כל מקום וכל פינה והיה לו ראש טוב וזיכרון מצוין לדעת את המרחקים ממקום למקום.

בשנת 1978 עלה עם המשפחה  לקצרין. היה בגרעין ועליה ליובלים לא נראתה באופק. היה בין מקימי המקום, ועם העלייה ליובלים בשנת 1982 היה גם הפעם בין הראשונים. גם לאחר שיצא  לפנסיה עדיין עבד.

33 שנים חי ביובלים, השתלב בחיי הישוב ותרם מידיעותיו ומקצועו.

משה לפי גילו היה זקן חברי יובלים, ובאמת , כשחנכו את גן נילי המחודש עם המתקנים קראו לו לבוא לגזור את הסרט. (אבל אף פעם לא  הלך לשם)...